דיברנו על פריימן ועל מרכז העיר. היום נדבר על הכסף. ראשון לציון כדוגמה – כמה זה עולה לעיר. ומי בעצם משלם? כרגע חלק מהצדדים מנסים להעביר את החשבון למישהו אחר.
השבוע נחתמו חוזים בהיקף של 362 מיליון ש"ח עם קבוצת אורון לביצוע עבודות בדיפו ראשונים בראשון לציון ובדיפו מסובים. העבודות מתחילות בעוד כחודש. המטרו כבר לא רק תוכנית — הכסף כבר מחליף ידיים.
מה חויבה עיריית ראשון לציון לשלם
חוק המטרו מחייב רשויות מקומיות להשתתף בעלויות הקמת התחנות בשטחן. ראשון לציון חויבה בסכום כולל של 27 מיליון ש"ח על פני 13 שנים. בתקציב 2026 הוקצו 15 מיליון ש"ח — 50% מהחיוב השנתי — ממומנים מהעלאת ארנונה. ראש העיר קינסטליך הסביר שהתשלום מותנה באישור שר הפנים, שהביע התנגדות עקרונית להעלאות. בפועל — התושבים משלמים.
רכבת ישראל נגד עיריית ראשון לציון — תקדים שמשפיע על כל תחנות המטרו
רכבת ישראל הגישה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי מרכז נגד דרישת העירייה לתשלום אגרות בנייה והיטלי סלילה ותיעול בסך 16 מיליון ש"ח עבור הקמת תחנת רכבת חדשה. הטענה: תחנה לאומית אינה חייבת באגרות מוניציפליות. אם בית המשפט יקבל — זה תקדים ישיר לכל תחנות המטרו של נת"ע בכל הרשויות. אם ידחה — כל עירייה בתוואי עלולה לדרוש אגרות דומות ולהוסיף עלויות ניכרות לפרויקט.
האוצר נגד הרשויות — מי מממן את הפיצויים
משרד האוצר פרסם נייר עמדה הדורש שהרשויות המקומיות יישאו ב- 30% מתשלומי הפיצויים לבעלי קרקע שהופקעו. הרשויות, כולל ראשון לציון, דורשות כיסוי 100% ע"י המדינה. הוויכוח פתוח ועלול להוביל לעתירות נוספות. פסיקת 2025 (בית המשפט המחוזי מרכז-לוד) כבר פתחה דלת לערעור על שומות ועדת הערר — כלי שיזמים ובעלי קרקע עשויים להשתמש בו כעת.
היטל השבחה – ראשון לציון קבעה שיעורים — ולמה זה חשוב
תמ"א 70 מאפשרת לכל רשות מקומית לקבוע שיעור היטל השבחה שונה לפי שכונה — 0%, 25%, 50% או 72%. ראשון לציון בחרה בשיעורים שונים: 25% בשכונת רמת אליהו הוותיקה, ו- 50% בחלקים שונים בעיר. ההיגיון: רמת אליהו היא שכונה ותיקה וחלשה יחסית עם 110 בניינים ישנים — בלי תמריץ כלכלי ברור יזמים לא יכנסו. ה- 25% הוא כלי ישיר לעידוד התחדשות. זהו מודל שונה מתל אביב, שבחרה 72% באחד עשר אזורים — ובחלק מהם הקפיאה את השוק לגמרי. על כך בסעיף הבא. הנושא ירוחב בחלק 4 כשנדבר על רמת אליהו לעומק.
נתון ששווה לדעת: ה-75% שהרג את השוק — וגרם להפחתה ל-60%
כשחוק המטרו הראשון נחקק ב-2022, נקבע היטל של 75% במרחבי התחנות — 40% לרשות המקומית ו- 35% מס מטרו לאוצר. התוצאה: מ-1.1.2023 ועד יולי 2024 לא הוגשה לעיריית תל אביב אפילו תוכנית אחת לקידום במרחבי ההשפעה של תחנות המטרו. יזמים ומהנדסי עיר הוכיחו שהמס מאיין לחלוטין את הכלכליות. לאחר משא ומתן ממושך בין ועדת הפנים של הכנסת (ח"כ יעקב אשר) לבין האוצר, הופחת ביולי 2024 מס המטרו מ- 35% ל- 20% — וכך הגענו ל- 60% כולל עד 2030. הלקח: מדיניות מס שגויה יכולה לקפא שוק שלם. ראשון לציון ראתה את מה שקרה בתל אביב — ובחרה אחרת.
חלון ה-2030 — למה כל חודש שעובר עולה כסף
חוק המטרו (תיקון 4, יולי 2024) קובע הפחתה זמנית: מי שיגיש בקשה להיתר בנייה עד 31.12.2030 ישלם מס מטרו של 20% בלבד על ההשבחה. מי שיגיש אחרי — 32%. ההפרש: 12% מההשבחה. על פרויקט שהשבחתו עומדת על 50 מיליון ש"ח — זה 6 מיליון ש"ח. לוח הזמנים לאישורים בישראל אינו מהיר. מי שנכנס לתכנון היום צריך לעבוד לאחורה מ-31.12.2030 — ולבדוק האם יספיק. מי שלא מגלם היטל השבחה מלא או מתקדל לאט עלול להגיע לאי כלכליות.
בהמשך הסדרה
בחלק 4 האחרון — רמת אליהו: הפרויקט הגדול בארץ שהתחיל לזוז. 633 דונם, 20 מיליארד ש"ח, 2,642 דירות ישנות שייהרסו — ומודל בינוי-פינוי-בינוי שישראל מנסה להוכיח שאפשרי.
⚠️ אזהרה ליזמים ובעלי נכסים
חלון 2030 הוא הזדמנות — לא הבטחה. הוא מותנה בהגשת בקשה להיתר. פרויקטים רבים לא יספיקו. כדאי לבחון את לוח הזמנים הריאלי מול גורמי התכנון עוד היום.
האמור אינו מהווה יעוץ משפטי או שמאי, ונדרש יעוץ פרטני בכל מקרה לגופו.
התמונה נערכה באמצעות AI.
ע"י ליד-יה!