בחלק הראשון שבעדכון הקודם סקרנו את 4 תחנות המטרו בהרצליה ואת מחלוקת הרצליה–רעננה. הפעם — מה שקורה בפועל: רובע חדש שמתקרב לאישור, פרויקטים שכבר זזים בלי להמתין למטרו, התנגדויות שלא עצרו דבר — וסוגיית הפיצוי שחלק מבעלי הנכסים עדיין מפספסים.
תמ"ל 3006 — לא שכונה. עיר.
על 2,700 דונם שבין שדה התעופה המתפנה לשטחים החקלאיים בצפון הרצליה, מתקדמת אחת התוכניות הגדולות בישראל: הרובע הצפוני הרצליה. כ- 15,500 יח"ד, כ- 600 יח"ד דיור מוגן, כחצי מיליון מ"ר תעסוקה ומסחר, ואוכלוסייה צפויה של כ- 50,000 תושבים — זו לא הרחבה. זו עיר חדשה בפני עצמה.
התוכנית מחוברת ישירות לתחנת מטרו הרצליה צפון (M1) ועוצבה מלכתחילה לפי עקרונות תמ"א 70. בסוף 2025 עלתה אפשרות לפצל את התוכנית כך שהחלק הסמוך לתחנות המטרו יקודם בנפרד ובמהירות. המשמעות פשוטה: מי שנמצא ליד התחנה — מתקדם מהר יותר. בפועל.
השטח כבר מתקדם — מבלי לחכות למטרו
המטרו טרם נחפר — אבל השוק כבר שם. במתחם צומת כדורי עוברים מ- 177 ל- 591 יח"ד בתוספת מגדל תעסוקה בן 25 קומות. במתחם וייצמן — מ- 576 ל- 1,843 יח"ד, עם פארק ושדרה מסחרית. בקריית המסלול, על שדה התעופה המתפנה, פרסמה רמ"י מכרזים ל- 1,915 יח"ד כולל מגדל בן 40 קומות.
הדפוס ברור: יזמים שהבינו מוקדם שהמטרו הוא קטליזטור ולא תנאי — כבר בתוך הליכי קידום. מי שמחכה לפתיחת התחנות, כנראה יגיע מאוחר מדי.
ההתנגדויות: הרבה רעש — מעט השפעה
תוואי קו M1 עובר מתחת לשכונת הרצליה הירוקה — ממש מתחת לבתים ברחובות זלמן שניאור, אשר ברש, סמילנסקי ומלכי ישראל. למעלה מ- 100 משפחות הגישו התנגדויות, ועיריית הרצליה עצמה ביקשה הסטות. ההתנגדויות נדחו ברובן, והתכנון ממשיך.
במקביל מתחת לפני השטח נשארת בעיה אמיתית: שנות בנייה אינטנסיביות 24/7 מתחת לבית, שאלות של יציבות מבנה, רעש, חוסר ודאות — וירידת ערך זמנית שלא מתומחרת עדיין בשוק.
הפיצוי: שני מסלולים, חלון סגירה — ובהרצליה כבר יש נפגעים
חוק המטרו מעניק שני מסלולים: תביעת ירידת ערך לפי סעיף 197 — חלון של 3 שנים מאישור התוכנית — ופיצויי הפקעה לנכסים שייפגעו ישירות. עד סוף 2025 הוגשו 247 תביעות בהיקף של 5.5 מיליארד שקל — מספר שמדגים את עוצמת הפגיעה הצפויה.
בהרצליה ספציפית כבר קיימות דוגמאות קונקרטיות: מבנים ברחוב בן גוריון 7-9 ו- 13-15, וקופת חולים ברחוב חברון 2 — מיועדים להריסה. אבל הסיפור האמיתי נמצא מאחורי הקלעים: האוצר דורש שהעיריות ישאו ב- 70% מעלות הפיצויים, והעיריות מסרבות. כל עוד המחלוקת הזו לא נסגרת — גם הוודאות בפיצוי לא.
השורה התחתונה
הרצליה כבר בתוך המהלך, בתזוזה. מי שמעורב צריך להבין בדיוק היכן הוא נמצא: מול תחנה, מעל תוואי, או מחוץ למשחק. ההבדל בין שלושת המיקומים האלה יכול להיות מיליונים.
בחלק 3 ואחרון — היטל ההשבחה, לוחות זמנים ריאליים, ואילו תחנות באמת שוות את זה.
אזהרה ליזמים ובעלי נכסים
הפעלת תחנות הרצליה צפויה בטווח 2035–2040, ובתרחיש פסימי אף מאוחר יותר. מי שמקדם היום קונה פוטנציאל, לא ודאות. שלושה דברים לבדוק לפני כל החלטה: האם הנכס בתחום הפקעה, האם תמ"א 70 חלה על החלקה — ומתי אושרה התוכנית, כי חלון 3 השנים לתביעת ירידת ערך מתקדם גם כן, מבלי ששמים לב. מומלץ להיוועץ בעורך דין ושמאי מומחים למטרו.