הפנייה למירי רגב נשלחה ממש לפני הסבב האחרון עם איראן. "התאחדות תאגידי כוח אדם זר בבניין" פנתה לשרת התחבורה בהתנגדות להבאת 20,000 העובדים הזרים שנדרשים לבניית המטרו – שלא באמצעות תאגידי בניה. בפועל עם פרוץ הסבב ובכלל מהמלחמה, שאלת "מי יביא את העובדים" הפכה לפחות דחופה מהשאלה "מי בכלל יבוא".
המלחמה מחריפה את הפער
הפרויקט ידרוש בשלבים מסויימים מעל 23,000 עובדים זרים. החלטות הממשלה נכון לעכשיו מאפשרות כ- 10,000 בלבד – פחות ממחצית. ומאז אוקטובר 2023 עובדים זרים נרתעים יותר מלהגיע לישראל. הפער גדל – והמלחמה והסבב האחרון הם חלק מהסיבה.
הנתונים שעלו בכנסת — ומה שהם אומרים
בדיון שהתקיים לאחרונה בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת הוצגה תמונה מלאה לראשונה, לפיה בשיא העבודות בשנים 2031–2032 יעסקו בכרייה עצמה בלבד בין 13,600 ל- 14,400 עובדים. רק לאכלוסם נדרשים 170,000 מ"ר מגורים. מנגד נציגת משרד החוץ הציגה את מגבלת הטיפול הקונסולרי: 50 עובדים ליום. רשות האוכלוסין הצהירה שתקים אגף ייעודי — אבל אגף כזה לא קם בין לילה. ונציג חברת שפיר שאל בתסכול מי יפנה את העפר ומי ינהג על המשאיות, כשכבר היום יש מחסור בנהגים — והפרויקט עוד לא התחיל.
אז למה להקשות?
ההתאחדות מייצגת מעל 100 תאגידי כוח אדם זר שהם גופים בעלי אינטרס כלכלי ישיר. הדרישה צריכה להיקרא גם כצעד הגנה סקטוריאלי. יחד עם זאת הנחת העבודה היא שבניגוד לדעתם המדינה תעדיף מנגנון גמיש יותר.
אות אמון מהמדינה – עם זיכרון קצר
במקביל לכל אי הוודאות, רשות החברות ואגף הממונה על השכר באוצר אישרו לאחרונה מנגנון בונוס לבכירי נת"ע: עד 4.5 מיליון שקל מצרפי, עד 150,000 שקל לבכיר – ובלבד שיעמדו באבני הדרך של הפרויקט בין אוקטובר 2025 לספטמבר 2026. זה מסר ברור: המדינה מאמינה שהפרויקט צריך להתקדם – ומוכנה לשלם על כך. אבל כדאי לזכור: מהלך דומה נעשה בקו האדום של הרכבת הקלה – ובסוף הבכירים לא קיבלו את הבונוס כי לא עמדו ביעדים. הכוונות טובות, הביצוע הוא המבחן.
מה הקשר לנדל"ן – ומה לא
בתחנות רבות מקודמים פרויקטי תמ"א 70 ופינוי-בינוי שמתקדמים תכנונית בזכות עצמם – ללא תלות בלוח הזמנים של המטרו. לא כדאי לבלבל בין עיכוב אפשרי בתפעול המטרו לבין עצירה של הנדל"ן שצומח בסביבתו.
היכן כן יש חשיפה
פרויקטים שמתומחרים על בסיס מטרו פועל ב-2037 חשופים יותר בתקופת מלחמה. אי-הוודאות רק גדלה, ועיכוב של מספר שנים נוסף הוא תרחיש שצריך לתמחר. ההמלצה: לוודא שמנגנוני ההסכם מאפשרים גמישות.
הכיוון הכללי – חיובי
לאחר שהמלחמה תסתיים – הצורך בתשתיות ובדיור רק יגדל.
הפרויקטים שמתקדמים היום הם אלה שיהיו מוכנים ליום שאחרי.
אזהרה ליזמים, משקיעים ובעלי נכסים
לפני החלטת השקעה בסביבת תחנות מטרו – חשוב להבין אם הפרויקט עומד ללא תלות בתפעול המטרו, ובפרט בתקופה שבה אי-הוודאות הביטחונית מוסיפה שכבת סיכון נוספת.
האמור אינו מהווה יעוץ משפטי או שמאי, ונדרש יעוץ פרטני בכל מקרה לגופו.
התמונה נערכה באמצעות AI